קצת על היסטוריה של חיתולים

אם אתן אחרי לידה, או רגישות באופן כללי, תעשו לעצמכן טובה ואל תחפשו שום מידע שקשור לגידול תינוקות באירופההחל מימי הביניים ועד לפני חמישים שנה.

מדובר בחומרים מאוד קשים לקריאה.

אני רק אציין, שהחלק הזה של העולם, שהחליט על דעת עצמו שהוא נעלה על האחרים, התעלל בתינוקות אדם במשךמאות שנים.

דורות על גבי דורות של טראומות, שהובילו למה שאנחנו מכירות היום כתרבות השלטת של העולם.

בערי אירופה היה נהוג לחתל תינוקות, לחתל לגמרי- ממש לעטוף אותם בחיתול בד כמו מומיות קטנות ולהחליף פעםבכמה ימים (!).

אנחנו לא יודעות הרבה על המצב בכפרים, אבל כנראה ששם היה לתינוקות קצת יותר טוב, מכל הבחינות.

כשאנחנו מדברות על ״גמילה״ מחיתולים ברוב הערים האירופאיות, אנחנו מדברות על סירים שהגיעו עם רצועות- כדילקשור את הפעוט לסיר.

מכאן גם השמירה על סדר יום מדוקדק וקבוע (שהתגלגל עד ימינו) כדי ליצור עשיית צרכים בשעה קבועה כל יום.

ממש העולם הנאור.

הנה נקודה מעניינת- כשפרויד כותב על השלב האנאלי ועל קיבעון אנאלי וכו וכו, אולי כדאי לשים לב שהוא גדל וחיבסביבה בה תינוקות ופעוטות בילו שעות קשורים לסיר עד שיעשו צרכים.

שלא לדבר על עונשים שקיבלו את לא עשו בשעה הנכונה או פספסו את הסיר.

והנה בשנות ה50 מגיעה הצלה עבור התינוקות האומללים האלה, בדמותו של דר בארי ברייזלטון- רופא ילדים אמריקאיבעל גישה חדשנית ששמה את הילד במרכז בתהליך הורדת חיתול.

אבל, במערב כמו במערב, כל כך נדיר שמשהו מייטיב נשאר מייטיב.

חברת פמפרס חברה לדר ברייזלטון ושכרה אותו לעבוד בתור יועץ ומפרסם.

אחת השקרים שאותו רופא קיבע בתור ״עובדה״ היא שתינוקות עד גיל 18-24 חודשים אינם שולטים בצרכים שלהם.

שם התחיל גיל הגמילה לטפס לכיוון גיל שנתיים ומשם לשלוש והנה- הגענו למה שאנחנו מכירות היום.

רובנו, בדרך זו או אחרת, צאצאים של חברה חולה.

הנורמות שהועברו מדור לדור אינן בהכרח נורמות מייטיבות שנרצה לשמר- וזה לכשעצמו שבר גדול.

כל זה לא נכתב במטרה לגרום לאשמה או ייאוש.

זה נכתב כי חשוב שנזכור שאפשר גם אחרת.

עובדה- במשך כל ההיסטוריה האנושית, רוב העולם עשה אחרת. רוב העולם עושה אחרת גם היום.

גם אנחנו יכולות.