רוב מה שאנחנו מכירות תחת השם ״למידה״ זה בעצם אילוף ולא למידה אמיתית.
זה קשור כמובן לא רק לפשפושים.
אני בטוחה שכל אחת כאן שבחרה לגדל את התינוק שלה בלי חיתול או עם חיתול אבל מפושפש, מצאה את עצמהמסבירה לא פעם שזה לא שאני מלמדת אותו לעשות צרכים כשהוא שומע צליל מסוים.
היכולת הפשוטה להיענות לצרכיו של תינוק, לא נתפסת אצלנו בקלות מבחינה חברתית.
עד לפני לא הרבה שנים גם לגבי האכלה זה לא היה מובן כל כך- תינוקות היו מקבלים אוכל לפי שעון וצא לפי רעב, ואיזהמזל שהימים האלה חלפו.
בגלל זה אני חושבת שהשם בעברית ״הורות בקשב״ הוא כל כך כל כך מדויק.
זה מה שזה- הקשבה לתינוק, במובן הכי בסיסי שיכול להיענות, הקשבה לצרכים שלו.
תהליך למידה (שלא כמו תהליך אילוף) הוא תמיד הדדי, אנחנו לא רק מלמדות תינוק להקשיב לגוף שלו, להתאפק עודשניה עד שנגיע, להתרוקן וכו.
אנחנו לומדות בעצמנו לזהות את השינויים העדינים בשפת הגוף והפה של התינוק, לומדות לסמוך על התחושות שלנו, ואולייותר מהכל לומדות איך נראית למידה אמיתית.
コメント