8.
מי שעוקבת פה מכירה את הסדרה בהמשכים הזאת, שמספרת לאט לאט את סיפורו של בודהה.
מי שעוקבת פה גם יודעת שהפוסטים הם תמיד בסדרות תחת אותו נושא, וכרגע הנושא פה הוא סטרס.
עכשיו בואו נשלב בין השתיים.
כשבודהה התעורר (מה שאנחנו קוראות לו בטעות ״הואר״) הוא כנראה הבין כל מיני דברים, והוא בוודאות לימד כל מינידברים.
אחד הדברים הראשונים שהוא דיבר עליהם היו ״ארבע האמיתות הנאצלות״.
האמת הראשונה מדברת על סבל, ואם לדייק- על הקשת הרחבה בין אי נוחות מסויימת ועד לסבל ממש.
המילה שהוא משתמש בה היא דוקהה.
יש דוקהה בעולם.
ובואו נעצור רגע פה.
יש כל מיני דרכים להגדיר סטרס.
אחת מהן היא- תגובה פנימית שלנו למציאות חיצונית, וזאת ההגדרה שאני נוטה להשתמש בה.
ורגע לפני שאנחנו ממשיכות בסדרה, ובהגדרות, ובמה אפשר לעשות עם סטרס-
גם פה, בואו נעצור רגע.
כי יש לנו נטייה כזאת- לעשות עם זה משהו.
צריך לעשות עם זה משהו, צריך שזה לא יהיה, צריך כלים להתמודד, להפחית, להעלים.
אבל שניה לפני, אפשר אולי פשוט לתת לדבר להיות.
להכיר בכך שיש סבל בקיום שלנו.
להכיר בכך שתגובתנו למציאות תהיה כרוכה לפעמים בסטרס.
אנחנו, שכל כך רוצות לשפר- את עצמנו, את חיינו, את הזוגיות, את הילדים, אולי יהיה לנו טוב לרגע להניח לדבריםלהיות כמו שהם.
בלי לנסות לשפר ולתקן.
בלי להימנע ולמנוע.
אין לנו יותר מדי מה לעשות עם המציאות החיצונית.
אבל יכול להיות, שחלק גדול מהסבל שלנו, חלק גדול מהסטרס שאנחנו חוות, קשור למה שקורה אצלנו בפנים הרבה יותרממה שקורה שם בחוץ.
ועם מה שקורה בפנים דווקא יש לנו מה לעשות.
Kommentare