כל הפוסטים שלי על הגנים מתחילים בהבהרה- אין כאן בחינה של בעד/נגד גנים, המציאות תמיד טיפה יותר מורכבת.
אין כאן ביקורת כלפי בחירה כזאת או אחרת, כי שוב- אנחנו חיות בתוך מציאות מורכבת, הרבה יותר מורכבת מכל תיאוריהבנושא.
הכוונה כאן היא לפרום, לפחות קצת, את מארג המציאות שנוצר סביב (כל מיני נושאים, וכאן ספציפית בהקשר של) גנים, ובעיקר מעונות לגיל הרך.
בחירות, רצוי שיעשו באופן מושכל, ובשביל זה צריך כמה שיותר נתונים וכמה שיותר נקודות מבט.
הדבר הבסיסי ביותר- הוא לפחות להבין שנעשית כאן בחירה, ולא הליכה עיוורת אחרי מה שכולם עושים.
תינוקות וילדים לומדים מחיקוי.
לאורך ההיסטוריה ולרוחב העולם, תינוקות וילדים היו חלק מחברת המבוגרים, התבוננו וחיקו את התנהגותם של המבוגרים, וידעו בכל שלב לאן הם שייכים ומה פחות או יותר הם אמורים לעשות.
גני ילדים יוצרים נתק בין תינוקות וילדים לבין החברה שאליה הם נולדו.
וזה לא משנה (בהקשר הזה לפחות) אם מדובר בגן אנתרופוסופי או גן עיריה, משפחתון או מונטסורי פרטי.
מה שמשנה (שוב, בהקשר של הדברים שנכתבים כאן), שמדובר בסביבה שהיא 1. מלאכותית לחלוטין, 2. סובבת סביבהילד ו3. מבוססת בידור.
גנים הם סביבה מלאכותית מהבחינה שהם אינם קשורים בשום צורה להתנהלות שמחוץ להם.
מתוך השהות בגן לא מתרחשת למידה על השתייכות חברתית, לא מלמדים קישורים בסיסיים של התנהלות בבית, לאמקבלים מושג על מה זה חיי יומיום ואיך הם נראים.
הסביבה של גן נוצרה (לכאורה) עבור ילדים. הילדים הם המרכז- רעיון שהתרגלנו אליו אבל הוא לא היה קיים מעולם, בשום תרבות.
תינוקות וילדים בכל גיל תמיד גדלו בתור חלק מהחברה, לא המרכז שלה.
זה כנראה אחד מהדברים שאיפשרו למידה טבעית של מגוון עצום של קישורים, ויישומם בחיי היומיום בגילאים מאוד צעירים.
זה כנראה אחד מהדברים שאיפשרו את הלמידה הכי חשובה- ללמוד איך ללמוד.
סביבה של גן מתבססת על בידור- זה בלתי אפשרי עבור קבוצה כל כך קטנה של מבוגרים לצלוח שעות ארוכות עםקבוצה כל כך גדולה של תינוקות או ילדים, בלי סביבה שמבדרת אותם.
הכל צריך להיות כיף או לפחות מענין, פשוט כי אחרת זה מאוד מאוד מאוד קשה.
יש פה פרדוקס מענין- מצד אחד גני ילדים לא נוצרו כדי לתת מענה לצרכים של תינוקות וילדים (אלא כדי לשחרר אתההורים שיעבדו). מצד שני אלו מקומות שלכאורה שמים את התינוק/ ילד במרכז, אלא שזה לא איפה שהם אמורים להיות.
Comments