מה זה נותן לגדל תינוק בלי חיתולים?

אפשר לחלק את זה לשלוש קטגוריות עיקריות:

לשמר את המודעות הבסיסית של התינוק לצרכים שלו.

תינוקות נולדים עם מודעות לצורך שלהם להתפנות. תינוקות שגדלים עם חיתול (בעיקר חד פעמי) לומדים להתעלםמהמודעות הזאת ויצטרכו ללמוד אותה מחדש בגילאים גדולים יותר.

הורים שמגדלים תינוק עם חיתול (בעיקר חד פעמי) לא לומדים להיות מודעים לצרכים של התינוק, ויצטרכו גם הם לפתח אתהמודעות הזאת בגילאים גדולים יותר.

ללמד תינוק להתרוקן.

תינוקות לא יודעים להתרוקן- הם משחררים כל פעם קצת, מה שיוצא, ולפעמים מחכים הרבה זמן עד שמשחררים.

תינוקות שגדלים בלי חיתול לומדים להתרוקן תוך כמה שבועות בדרך כלל. המודעות שלהם לצרכים נשמרת וביחד עםההורה הם לומדים שקורה פה משהו שראוי להתייחסות.

תקשורת בסיסית עם התינוק שלנו.

תינוקות מתקשרים את הצרכים שלהם- אנחנו יודעות שתינוק יראה סימנים של רעב כשהוא רעב, סימנים של עייפות כשהואעייף, סימנים של חום וקרבה וכו. תינוק מרגיש שקורה לו משהו בגוף כשהוא צריך להתפנות.

הם מראים סימנים גם לצורך הזה.

בניגוד לצרכים אחרים כמו רעב, גם אם לא נעשה כלום- בסופו של דבר התינוק יעשה פיפי.

כשמגדלים תינוק בלי חיתול, לומדים לזהות גם את הסימנים האלה.

והתינוק מבין שמבינים אותו.

אני נוטה לחשוב שחוויה ראשונית כזאת- של הבנה, של הורה קשוב, של למידה הדדית- היא חוויה מיטיבה מאוד.

גם בשביל ההורה, וגם בשביל התינוק.