לידת השיליה היא השלב השלישי בלידה- לידה לא מסתיימת עד שהשיליה לא נולדה. מה זה אומר בפועל? שיש תינוק בחוץ ושיליה בפנים. כשתינוק נולד, הדבר השפוי לעשות הוא להניח אותו על החזה של אמו, לשעה לפחות. חבל הטבור מאפשר את זה כמובן, אורכו 50-60 ס״מ, זה מספיק לחלוטין, הטבע בנוי ככה שלא צריך להתערב יותר מדי.
כשתינוק נולד, חלק מהדם שלו עוד נמצא בשיליה. עד רבע מכמות הדם שלו, אם לדייק. זה המון. גם תאי גזע עוד נמצאים בשיליה, וצריכים לעבור לתינוק. התאים היקרים האלה, שיש להם הפוטנציאל להפוך לכל תא בגוף.
הדבר ההגיוני לעשות, הדבר היחיד ההגיוני שאמורים לעשות- לחכות את פרק הזמן הנחוץ, לא הרבה- 25 דקות בערך- כדי לתת לשיליה לסיים את עבודתה. לתת לתינוק לקבל את כל מה שהוא צריך לקבל- את כל הדם שלו, למשל. את תאי הגזע שלו, למשל. מה עושים בבתי החולים (אלא אם כן ביקשתן אחרת, הזכרתן והקפדתן שאכן כך נעשה)- חותכים מיד את חבל הטבור. נכון ההנחיה הגורפת לתת לכל התינוקות ברזל כי 90% אנמיים ולא ברור למה? אולי זה קשור לזה שרבע מהדם שלהם בכלל לא מגיע אליהם בדקות הראשונות לחייהם.
השאלה המתבקשת היא למה. למה יש פה מערכת שלמה שנראה כאילו מטרתה לשבש כל מה שעובד. כמו בהרבה שאלות אחרות שקשורות לנהלי הריון ולידה במערב, גם כאן אין תשובה חד משמעית. לרוב פשוט חוזרים אחרי מה שמישהו אמר, בלי לבדוק את הענין לעומק, או לחשוב עליו.
והשיליה היא בהחלט נושא שראוי שנחשוב עליו.
Comments