"טוב אבל את קיצונית"

מצחיק, או עצוב, שהטבעי נתפס אצלנו בתור קיצוני. לא משנה אם מדובר במזון לא מעובד, או הנקה, או לגדל תינוק בלי חיתול, או בלי מוצץ, לא לשלוח למעון או לגן, ועוד המון דוגמאות של דברים שהם טבעיים לגמרי, מיטיבים עם התינוק וההורה, אבל נחשבים לקיצוניות בחברת הפלסטיק שלנו.

לפני כמה חודשים היתה כתבה פח בערוץ פח, על ה״טרנד החדש הזה של לידה טבעית״ (מחקר ללא מחקר ״הראה״ שלידה בלי אפידורל מפריעה לאם להיקשר לתינוק). מה שמטריד זה לא השטות עצמה, אלא שהשטות הזאת מקבלת במה (ועוד איזו במה!). שמה שאינו מצריך התערבות- רפואית או תעשייתית או טכנולוגית- נדחק לשוליים בתור תופעה איזוטרית.

כמו בלידה, גם בחיים אין דבר כזה ״התערבות אחת״. כל התערבות גוררת שרשרת של התערבויות נוספות, כל התערבות פוגעת באיזון הטבעי של הדברים. כי הכל קשור בהכל.

יש התערבויות במצבי אין ברירה. יש התערבויות הכרחיות. כמו בלידה, גם בחיים מספרם שואף לאפס.

בתמונה- אני, קיצונית