הקיום הוא סבל?

9.

יש שינוי קל אך משמעותי מאוד בין

הקיום האנושי הוא סבל

לבין

יש סבל בקיום האנושי.

חשוב לשים לב לשינוי הזה, כי כשמדברים על בודהה מאוד קל ליפול למשפט הראשון.

🪷 יש סבל בקיום שלנו, זה משפט שמאוד קשה להתכחש אליו.

ובכל זאת אנחנו מנסים- אנחנו מנסים להוקיע את כל מה שחורג מהשמח והחלק והיפה (וגם העשיר) מתוך הקיום.

🪷 לשם כך יש לנו סדנאות בסופש, קרמים, בוטוקס וחומרים כימיים אחרים, ותעשיה שלמה של מנטורים שילמדו אותנובדיוק איך להפוך את משכורת המינימום שלנו למיליון שקלים (בשלושה צעדים פשוטים כמובן).

🪷 כל אלה מוזנים על ידי מערך תפיסתי שלם שביסס את עצמו על כמה ״אמיתות״ פשוטות-

למשל שאי נוחות, ולו הקטנה ביותר, יכולה וצריכה להיות מוקעת מחיינו.

למשל שיש דבר כזה מודל יופי.

למשל שכל הקשת בין עוני לבין המחסור הקטן ביותר, מעידה על ההתנהלות השגויה שלנו ורצוי שזה יהיה עבורנו מקורלבושה.

🪷 יש סבל בקיום האנושי, וכבר זה יכול להביא איתו הקלה מאוד גדולה.

לפעמים יהיה לנו לא נוח.

לפעמים נהיה עצובות מאוד.

לפעמים נחווה תחושות קשות.

לפעמים נסתכל במראה ולא נאהב את מה שנראה.

לפעמים מאוד נרצה משהו ולא נוכל לקנות אותו.

(לפעמים הילדים שלנו מאוד ירצו משהו ולא נוכל לקנות אותו).

🪷 ופה יש קטע מענין- כי ״יש סבל בקיום האנושי״ הופך די מהר ל״קיום האנושי הוא סבל״ אם מתעלמים מהסבל מספיקזמן.

כשלא נותנים למשהו מקום, הוא נוטה לגדול ולהתעצם.

יש סבל בקיום האנושי, וזה בסדר.

אפשר פשוט לתת לו להיות.