בלי חיתולים- עוד לפני שמתחילים

לפני כל העצות הפרקטיות, לפני שלומדים מה זה סימנים לפיפי, לפני שמארגנים את הבית סביב הרעיון הזה, ממשממש לפני כל זה צריך רגע להבין משהו.

לגדל תינוקות בלי חיתולים היא הדרך הטבעית עבור התינוק לגדול.

זה אולי נראה מובן מאליו, וגם אם כן- זאת הבנה חשובה שעושה הבדל גדול.

כי כשהולכים בדרך הטבעית, (כמעט ו)לא נוצרים שיבושים.

אנחנו לא מאלפות את התינוק לעשות פיפי לפי סימן שלנו, להיפך- אנחנו לומדות את הסימנים של התינוק ולוקחות אותולהתפנות בהתאם לצרכים שלו.

כדי להסביר את החשיבות של ההבנה הזאת, אני אשתמש רגע בדוגמא של הנקה.

כשאת מניקה בסביבה שאינה לגמרי תומכת הנקה, כל מה שיקרה יהיה בגלל שאת מניקה- אם התינוק מתחת למשקל, אםהתינוק מעל המשקל, אם הוא מתעורר הרבה, אם הוא לא שמח מכל אדם שנכנס לו לפריים, אם את עייפה, אם עליתבמשקל, אם ירדת במשקל, אם את עצובה או שמחה- הכל הכל יהיה בגלל שאת מניקה.

אם את מבינה שהנקה היא בדיוק הדבר שהתינוק צריך, שקשה מאוד לפספס כשהולכים עם הטבע, הערות בסגנון הזהיעברו לידך ומקסימום יעוררו גיחוך (גם כשיגיעו ממיטב צוותי האחיות של טיפת חלב או שירותי קופח אחרים).

אבל אם את בעצמך לא יודעת, לא בטוחה, מעורערת לגבי זה, ואם הסביבה הקרובה שלך משמיעה לך הערות בסגנון הזהעל בסיס יומיומי- זה עלול לערער מאוד.

לערער עד כדי כך שבעצמך תתבלבלי להאמין לזה.

תינוקות בלי חיתולים הם דבר מאוד לא נפוץ באזורנו. רובנו (לפחות בתחילת הדרך) לא לגמרי יודעות מה אנחנו עושותואיך זה אמור לעבוד.

קל יותר לערער אותנו.

קל לנו יותר ליפול לתוך הבלבול הזה- אולי באמת אני עושה משהו לא בסדר. אולי באמת זה מקשה על הכל וצריך לשיםטיטול כמו כולם.

זה קשה ללכת נגד הזרם.

זה קשה לעשות לא כמו שכולם עושים.

אם במקרה את מגדלת תינוק בלי חיתולים ושומעת הערות בסגנון הזה, תנסי לזכור שאת הולכת עם מה שהכי טבעי לתינוק.

וכשהולכים עם הטבע, הרבה יותר קשה לטעות.