בין אימוני שינה לתינוקות בלי חיתולים

כמו בהרבה דברים אחרים שאנחנו תופסים כלא קשורים ביניהם- כמובן שהקשר קיים.

החלוקה שלנו את המציאות לתחומים וקטגוריות נפרדות מאוד מקלה לפעמים על הלמידה, אבל אנחנו שוכחות שזאת חלוקהשלנו שלא קיימת במציאות.

ובכן, יונקים לא עושים פיפי מתוך שינה.

גם אם נדמה לכן שהתינוק ישן איתכן כל הלילה וקם עם חיתול מלא בבוקר- הוא מתעורר, גם אם לא לחלוטין, כדי לעשותפיפי.

בסביבות גיל חצי שנה, אנחנו מתקשים להתפנות בשכיבה. תינוקות בגיל הזה יתעוררו, יבכו, יזוזו באי נוחות, יתחברוויתנתקו בזמן הנקה- כי יש להם פיפי והם צריכים להיות במנח אחר כדי לעשות אותו.

תחשבו כמה קל זה יכול להיות- פשוט לדעת (לפחות רוב הזמן) מה התינוק רוצה בלילה.

מה הוא צריך.

לפעמים תינוקות לא מצליחים להירדם כי השלפוחית מלאה- ממש כמונו.

(שלא תטעו לחשוב, גם לא לרגע, שיש כאן ביקורת גורפת על הורים שאינם מפשפשים.

הורות לא צריכה להיתפס כתחרות של מי יודעת הכי טוב.

יש הבדל קריטי בין להיות שם עם התינוק שלך, להיות בשבילו גם כשאת לא מבינה מה בדיוק קורה, לבין להשאיר אותו״להתמודד״ בכוחות עצמו, כשאין לו שום אפשרות לעשות את זה).

תראו לי את יועצות השינה שמודעות לענין הזה (אני מכירה אחת).

תראו לי את אלו שדוגלות באימוני שינה, ומבינות שברקע יכול להיות תינוק עם שלפוחית מלאה וכואבת שלא מצליח לשחררפיפי, ומתחנן לעזרה.

תינוקות צריכים אותנו.

במובן הכי פשוט שיכול להיות- אנחנו מקור ההזנה שלהם, הביטחון, הוויסות, הרגליים שלהם וכן- גם כדי לעשות צרכים הםצריכים אותנו.

אנחנו כל עולמם, וזה יכול להיות קשה ומעייף.

אבל זה גם חולף, הרבה יותר מהר ממה שלפעמים נדמה.