איך מתחילים בלי חיתולים- הצד הפרקטי

אחרי שינה. (כל שינה, לא חייב להיות בלילה).

זהו, אפשר להפסיק לקרוא פה.

הכי קל להתחיל כשמתעוררים משינה, כי לתינוקות תמיד יהיה פיפי כשהם יתעוררו.

יותר מזה- הרבה פעמים הפיפי יהיה הסיבה שבגללה הם התעוררו מלכתחילה.

זאת נשמעת אולי הנחייה פשוטה, אבל זה לא בדיוק ככה.

קודם כל כי בגילאים המאוד קטנים, השינה והעירות לא תמיד מובחנות- אין התעוררות מובהקת ואין הירדמות ברורה, הםרוב הזמן נמצאים איפשהו בין לבין.

לרוב, תינוק שמתעורר רוצה מיד לינוק.

לקחת אותו להתפנות (מה שכרוך בלהפשיט, להחזיק מעל כיור/ אסלה/ סיר/ שיחים) יכול לגרור בכי, ואת התגובההאוטומטית שלנו ש״עשינו משהו לא בסדר״.

חשוב להבין שתינוקות מגיעים למצב שבו שלפוחית השתן שלהם מלאה מאוד, לוחצת וכואבת.

גם אנחנו אם נתאפק עם פיפי הרבה זמן נחוש בכאב הזה או לפחות באי הנוחות הכרוכה בזה.

אלא שאנחנו יודעות את סיבת התחושה ומה לעשות כדי להקל על עצמנו.

תינוקות לא יודעים, והבכי יכול להיות בגלל זה.

אפשר ללמד תינוק שאחרי שינה קודם מתפנים ואז יונקים, זה לא תהליך שכרוך בבכי או התעלמות מצרכים.

במידה וזה ממש לא הולך, אפשר להניק מעל קערה או סיר (פשוט מחזיקים בין הרגליים) והתינוק מתפנה תוך כדי הנקה.

זה לא מורכב כמו שזה נשמע, מבטיחה.

ההצלחה הזאת, שלקחנו תינוק להתפנות והוא התפנה (!) חשובה לתהליך למידה שלנו לא פחות משהיא חשובהלתהליך הלמידה של התינוק.

זה קשה ללכת נגד הזרם וזה קשה לעשות ההיפך ממה שכולם עושים.

ההצלחות האלה נותנות הרבה פעמים את הכוח להמשיך.