סיפור חייו של בודהה ולמה הוא רלוונטי לנו גם היום
8.
רובנו מכירות את הסיפור על בודהה בתור איש אחד שהגיע להארה ו… ומה בעצם?
אז בחלק הקודם דיברנו על מה שנקרא ליל ההארה של בודהה, שבו הנסיך לשעבר סידהרתה ישב ב(מה שנראה כמו) התקף חרדה, והבין שכל השדים שהגיעו- הם יצירי תודעתו.
ואז סידהרתה הבין.
והפך לבודהה- מילולית זה אומר ״מי שהתעורר״ (ולא קשור לאור או הארה בשום צורה).
ומה בעצם הוא הבין?
פה יש כל מיני גרסאות, כנראה בהתאם למה שכל אחת מהמסורות רצתה להדגיש.
אז מצד אחד, הוא הבין את המציאות כפי שהיא, או יותר נכון- שקיימת מציאות כפי שהיא מעבר לתעתועי התודעה.
סיפור אחר מספר, שסידהרתה הבין שטבעה של המציאות הוא סבל ובידיו התרופה לסבל.
כשמספרים באופן הזה, אנחנו עולות על המסלול המהיר לחשיבה דתית, אם בודהה בתפקיד משיחי.
לא זאת היתה (כנראה) כוונת המשורר.
עוד גרסה מעניינת מספרת שסידהרתה הבין שאין מציאות חיצונית כלל, רק התודעה שלנו היא מה שקיים בוודאות ולכןרק היא ראויה להתייחסות.
אולי זה נכון.
אבל במידה ולא, הנזק עלול לעלות (בהרבה) על התועלת.
אולי ריבוי הגרסאות זאת דווקא דרך טובה לדבר על מה סידהרתה הבין, ועל מה אנחנו מדברות בכלל כשאנחנו מדברותעל ״הארה״ שהיא בכלל התעוררות.
בפוסטים הבאים ננסה לגעת קצת בהתעוררות של בודהה ובצדדים השונים שלה.
Comentários